שלום, החוק שאתם מדברים עליו הוא חוק חשוב מאוד ויש מה לומר על הדבר הזה, אבל אני מגיע לפה במנדט של משפחות החטופים, אני דוד של אבינתן שחזר. אני די נדהם שאסתר מגיעה לפה, אם אתם לא יודעים, אסתר מגיעה לפה, או נמצאת פה שנתיים ימים, הבן של יגב נחטף חי, היא חשבה, והרבה חשבו וחושבים שהוא היה יכול לחזור חי, אי-אפשר לקחת את הצער הזה ולקחת את הטענה הזאת. כבן משפחת חטופים שחזר, אני מרכין ראש מול אסתר ומול הכוח שלה להגיע לפה. שני חטופים נשארים סותטיסאק התאילנדי ורן גואילי, שעם כתף שבורה יצא להילחם, הוא ידע שהסיכוי שהוא יחזור לא יהיה גדול והוא יצא להילחם בתור שוטר יס"מ. אני נמצא פה כדי שאתה חבר הכנסת ביסמוט, וגם כל חברי הכנסת שנמצאים פה, יתחייבו ויהיו מחויבים לחזרה של שניהם ולא להתקדם אפילו חצי צעד לחלק השני של המתווה, כמו שקטר היום לוחצת או המתווכות, במירכאות או לא במירכאות, לוחצות להתקדם ואומרות בשביל שני חטופים, אנחנו לא יכולים לעצור את התהליך. אני אומר, בשביל חטוף אחד אנחנו עוצרים את התהליך. כולנו זוכרים מה קרה עם גולדין 11 שנה, ובצדק היום משפחת גולדין לא מוכנה לבטא ולסלוח, כי טוענת, ובצדק, שהנקודה המוסרית של החברה הישראלית היא להחזיר את החטופים כמו שהחמאסניקים ידעו לגרור את הגופות לתוך עזה, שהם ימצאו את הדרך להחזיר אותם חזרה. אני מודיע לכם, חברי הכנסת ולך יושב-הראש, הם יודעים איפה נמצא גואילי וסותטיסאק, הם יודעים, הם יודעים את זה. והם משאירים את זה כדי להשאיר את הפצע שלנו פתוח. והחיוב שלנו לחברה הישראלית שלנו כחברה הישראלית גוברת לפני כל פרס נובל של לא יודע של מי, או כל איזשהו הסכם שאני לא יודע כמה זמן הוא יחזיק. ההסכמים לא בטוח יחזיקו, אבל המחויבות שלנו לחיילים ולאזרחים שנלקחו מאיתנו, המחויבות האזרחית והמוסרית, תחזיק שנים על גבי שנים. אני מבקש ממך ואני מבקש מחברי הכנסת, אל תוותרו לא לראש הממשלה ולא לממשלה. ותעצור את זה פה בוועדה, כמו שאפשר לעצור דברים אחרים מוסריים, לא להתקדם קדימה עד שהם לא חוזרים. אני מודה לכם מאוד על ההקשבה.